ארגון הבעה

 

 ?מה הוא קושי בארגון

 

אם לילד שלכם קשה לשמור על סדר הגיוני של מילים בתוך המשפט ("אני הוא הרביץ לי ואז המורה אני אמרתי לה"), אם קשה לו לתת הוראות מובנות לאחר, או אם ילדכם מתקשה לספר לכם חוויה בצורה ברורה, יתכן שהוא סובל מקושי בארגון מסר מילולי .

 

 כאשר אנחנו מתכוננים לקראת מטלה מילולית מורכבת, כמו להשתמש במשפט ארוך ומורכב, לתת הוראות לאחר, לרמוז, או לספר סיפור, עלינו לבצע מספר מטלות,בו זמנית, במהירות (בראש) וביניהן: החלטה לגבי מהו התוכן שאנחנו רוצים להעביר למאזין, מהוו מבנה המשפט שיעביר את המסר בצורה הטובה ביותר,מהן המילים המתאימות ביותר, ומהו המידע  אותו  חשוב להבליט ורק אחר כך מתחילים לדבר.

לילדים רבים, עקב סיבות שונות, חלק מהתהליך הזה לקוי והתוצאה היא משפט או הסבר מבלבלים ולא ברורים.

 

קלינאית תקשורת תוכל לסייע לילדכם להכיר את השלבים השונים ואת התהליכים המסייעים להתארגנות טובה ואיכותית לפני דיבור. היא תוכל  לתרגל עם ילדיכם את השלבים השונים, כך שבסופו של דבר הוא ירכוש הרגלי תכנון טובים וישתמש בהם ביום יום.

 

כמו בכל טיפול של קלינאית תקשורת, בכדי שהילד יוכל להתקדם בצורה טובה ומהירה, מומלץ לתרגל איתו בבית. התרגול בבית עוזר לא רק למהירות הלמידה אלה גם לאיכות הלמידה. מחקרים שונים מראים שילדים שקיבלו תמיכה ועזרה בתרגול יום יומי במסגרת הבית הפנימו טוב יותר את מה שלמדו.

הקפידו לתרגל עם ילדיכם יום יום את המטלות שהקלינאית נותנת. ואם לא קיבלתם, מומלץ לשאול כיצד ניתן לתרגל בבית

 

 

 

דברים שאפשר לתרגל בבית עוד לפני תחילת הטיפול:

1 הדגמה חיה של תכנון מה שרוצים להגיד:

בזמן משחק ושיח עם הילד, נפגין לקיחת זמן למחשבה, נהמהם ונקמט את המצח לפני תשובה לילד, נגיד "רגע, אני חושבת איך להסביר את זה" לפני הסבר על משחק , ובתום ההסבר נשאל אם הסברנו טוב. לא רק שזה יתן לילד את ההכרה שלחשוב זה טוב ושגם מבוגרים עושים את זה, זה גם יתן לו את ההבנה שיש דבר כזה הסבר טוב והסבר לא מוצלח- וזוהי ההתחלה להיזון חוזר עצמי (מודעות עצמית,) ותשומת לב להבנה או חוסר הבנה של חבריו לשיח.

 

2. יצירת תחושה חיובית לגבי עצירה למחשבה:

מכריזים על משחק שבו כל פעם שחושבים מקבלים פרס קטן (שקד מרק, פצפוץ שוקולד..)

בכל פעם שאתם או הילד תראו שאתם חושבים- מישהו בסביבה יגיד לכם "כל הכבוד שחשבתם" ויתגמל אתגם בפרס הקטן עליו הוחלט. חשוב מאוד- גם אם הילד מזייף עצירה למחשבה- עדיין מתגמלים אותו. ההמתנה המזוייפת מעניקה לילד את הזמן הדרוש לו למחשבה והניסיון מראה שאחרי כמה זמן בו הוא מזייף מחשבה- משעמם לו והוא באמת מתחיל לחשוב.

 

3. הפרטת השלבים המרכיבים משימות יומיומיות:

 כל פעולה שאנחנו עושים מורכבת מכמה שלבים קטנים יותר, אם נדבר על מה עושים קודם ומה עושים אחר כך נוכל לעזור לילד שלנו להתרגל לחשוב על סדר הדברים בעצמו.  כדי להכין סלט למשל, צריך לפתוח את המקרר, לבחור ירקות מתאימים, לשטוף או לקלף אותם, למצא קרש וסכין ואז לחתוך. להעביר הכל לקערה ולתבלן. כשנתכונן להכנת הסלט נדבר על השלבים תוך כדי עשייתם- נסביר לילד מה אנחנו מתכוננים לעשות, מה השלבים השונים שיעזרו לנו בדרך, ונוכל גם לשאול אותו תוך כדי- "תגיד, מה לעשות קודם? קודם לקלף את הירקות או קודם לחתוך אותם?".